יום רביעי, 18 במרץ 2020

עו"ד נועם קוריס מסקר ברשת קו עיתונות

מפעיל בנק היהלומנים הורשע בדין

בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אמיר) הרשיע את היהלומן ברק נחאיסי ואת החברה 
בניהולו ובשליטתו, יהלומי נ.ר פאודר בע"מ, בשורה של עבירות מס ועבירות רישום כוזב בספרי תאגיד. ​ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם

נתוני היבוא שפרסמה רשות המסים

רשות המסים פרסמה בימים אלו דו"ח בדבר יבוא מוצרים לישראל. ​ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – כותב בישראל היום נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7 על תביעה

מצלמות נסתרות במקום עבודה

שאלה: האם זה חוקי להתקין מצלמות במעגל סגור בחדרים בהם עובדי החברה מבצעים את עבודתם? כמובן תוך הבאת עובדת קיום המצלמות לידיעת העובדים? תשובה:  חוק האזנות סתר קובע שדי בכך שאחד המשתתפים המוקלטים בהקלטה יודע

כך תהיו מיליונרים!

מסתבר שיש נוסחה מדעית איך להגיע למיליון הראשון, קראתי באיזה  ספר שאני לא בטוח לגבי שמו, הסבר פשוט ומתמטי איך כל אחד יכול להיות מיליונר, על ידי היצמדות לתוכנית קלה ובטוחה. הנוסחה לפי אותו הספר

'רצח, נשיאת נשק, השמדת ראיה ושיבוש הליכי משפט'

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הגישה הבוקר כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בעיר נגד פירדובסקי חוסיינוב (41) מתל אביב, בגין רצח בנסיבות מחמירות של ניזמי אורג'וב ז"ל וכן נשיאת נשק, השמדת ראיה ושיבוש הליכי משפט. בנוסף

כתב אישום נגד הרב אליעזר ברלנד

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי העיר כתב אישום נגד אליעזר ברלנד בגין עבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עושק וניסיון עושק, וכן עבירה של נסיון

תקפו ושדדו בת 80 בדירתה

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד שלושה תושבי מזרח ירושלים בגין שוד אישה כבת 80 בדירתה, תקיפת זקנה וגרימת חבלה של ממש. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס –

שינויים בבניין – בלי רשות מהשכנים

שאלה: של מי האחריות על ציוד שנגנב בעת אירוע? לפני כשבועיים נכחתי בחתונה שהתרחשה בשטח פתוח במושב. בחתונה הופעלו שירותים של קייטרינג שהיה אחראי על המלצרים וציוד ההושבה. במהלך החתונה השארתי את הכובע החדש שלי,

הבריח סחורות לעזה וישלם 8 מיליון ש"ח

בית המשפט המחוזי בב"ש קיבל את עמדת המדינה וקבע כי על מיכאל פרץ, שבעניינו מתנהל הליך פלילי בגין ביצוע עבירות נגד ביטחון המדינה,  לשלם לרשויות המס מלוא שומות המס והקנסות שהוטלו עליו בגין העלמת עסקאות

עבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה

בית משפט השלום בת"א (כב' השופט אבינור) הרשיע את עו"ד שמואל אריאלי וחברת אר-שח נכסים בע"מ שבבעלותו בעבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ בגין השמטת הכנסות משכירות בהיקף של כ- 1.7 מיליון ש"ח,

העובדת רוצה: חופשה של שעות

שאלה: אני עובדת שעתי. עד היום הייתה לי אפשרות לנצל שעות חופשה כמה ומתי שאני רוצה, כולל שעות בודדות וחופשים שלא אושרו מראש. החל מהחודש קבלנו עדכון כי נוכל לנצל רק ימי חופשה שלמים ורק

היועמ"ש פרסם: הפללת מדליפים

ההנחיה החדשה נועדה, כאמור, להתוות ולעגן את העקרונות המנחים למדיניות האכיפה בעבירות הנוגעות למסירת מידע האסור בגילוי ללא הרשאה בידי עובד ציבור, ובכלל זה נבחר ציבור, תוך עמידה על השיקולים המרכזיים שעל רשויות האכיפה לשקול

יום שבת, 4 בינואר 2020

העליון הקל בתנאי מעצר הבית של לורי שם טוב

העליון הקל בתנאי מעצר הבית של לורי שם טוב
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט אברהם הימן) במ"ת 14280-04-17 מיום 3.12.2019, במסגרתה נדחתה בקשת העוררת להסרת מגבלות מעצר הבית בו היא מצויה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
ביום 6.4.2017 הוגש כתב אישום נגד העוררת (להלן: "העוררת"), ונגד שני נאשמים נוספים, שאינם צד לערר זה, מר מרדכי (מוטי) לייבל ומר צבי זר (להלן: "הנאשמים האחרים"). כתב האישום, אשר תוקן מספר פעמים, כולל למעלה מ-100 אישומים נגד העוררת והנאשמים האחרים, שעניינם בעיקר בעבירות שכוונו נגד גורמי רווחה וגורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט. על פי פרטי כתב האישום, שלושת הנאשמים הפעילו מערך אתרי אינטרנט ודפים ברשת החברתית "פייסבוק", באמצעותם ביצעו, בין היתר, עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, לשון הרע, הפרת איסורי פרסום (לרבות פרסומים מזיקים ביחס לקטינים ופרסום פרטי נפגעי עבירות מין) והעלבת עובדי ציבור (ת"פ (מחוזי ת"א) 14615-04-17).


העוררת נעצרה ביום 27.2.2017 ושהתה מעל לשנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח. ביום 2.5.2019 שוחררה למעצר בית בתנאים מגבילים (ראו החלטת העליון בבש"פ 2847/19). בין התנאים המגבילים שנקבעו נכללו אלה: על העוררת לשהות במעצר בית מלא, במשך כל שעות היום והלילה; הותרו לה חלונות התאווררות עד ל-4 שעות ביום בליווי מפקח; נאסרה על העוררת גישה לרשת האינטרנט במקום מעצר הבית, וכן נאסר עליה כל שימוש ברשת האינטרנט למעט חיפוש במאגרים משפטיים מקוונים באישור מראש של המשיבה או של בית המשפט או באמצעות עורך דינה או מפקח שיאושר על ידי בית המשפט לעניין זה. כן הובהר כי לעוררת מותר להוריד מידע במסגרת החיפושים הללו, אך אסור לה להעלות מידע לרשת האינטרנט. כן הוצא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ.

מאז שוחררה העוררת למעצר בית, הגישה 4 בקשות להקלה בתנאי השחרור. הבקשה הראשונה, שעניינה לאפשר לעוררת לצאת מביתה ללא פיקוח בשעות היום (החל מהשעה 6:00 ועד השעה 22:00), הוגשה ביום 12.5.2019. הבקשה השנייה, שעניינה הסרת כלל המגבלות שהוטלו על העוררת, הוגשה ביום 23.7.2019. שתי הבקשות נדחו בהחלטת בית המשפט קמא ביום 29.8.2019 וערר שהוגש על ההחלטה נדחה אף הוא בהחלטת כב' השופט ג'ורג' קרא (בש"פ 5633/19. החלטה מיום 23.10.2019). למחרת היום, הגישה העוררת בקשה לעיון חוזר לפני כב' השופט ג'ורג' קרא, ומשזו נדחתה עוד באותו יום, הגישה העוררת בקשה שלישית להסרת מגבלות מעצר הבית, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט קמא מיום 3.11.2019. על ההחלטה הוגש ערר לבית המשפט העליון, והוא נדחה בהחלטת כב' השופטת יעל וילנר (בש"פ 7288/19. החלטה מיום 11.11.2019). בקשה רביעית להסרת מגבלות מעצר הבית הוגשה באותו היום בו נדחה הערר, ביום 11.11.2019, ונדחתה ביום 3.12.2019. בית המשפט קמא נימק את החלטתו זו בכך ש"ככל שאין לפני תבחין באשר להפחתת מסוכנותה של [העוררת], ולדעתי הדרך הנכונה לבחון זאת היא באמצעות שירות המבחן, אזי יש לדחות את הבקשה".
 בערר שהוגש לעליון, העלתה העוררת שלושה טעמים עיקריים המצדיקים, לשיטתה, את הסרת מגבלות מעצר הבית: הראשון, חלוף הזמן מאז שוחררה למעצר בית; השני, העובדה כי מאז שוחררה למעצר בית לא היו הפרות מצדה של תנאי השחרור; השלישי, העוררת מלינה על ההפליה שנוצרה בינה לבין שני הנאשמים האחרים בתיק, אשר שוחררו ממעצר בית זה מכבר, ואשר התנאים המגבילים ביחס אליהם בוטלו.

המשיבה טענה כי בפרק הזמן שחלף, בשים לב למספר הבקשות שהגישה העוררת וסמיכות הזמנים ביניהן, אין די כדי ליצור שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של הגבלות מעצר הבית. עוד עמדה המשיבה על כך ששחרור העוררת ממעצר בית ללא כל מגבלה מעורר מסוכנות כי העוררת תחזור לבצע עבירות מהסוג שהיא ביצעה בעבר. לבסוף, טענה המשיבה כי להבדיל משני הנאשמים האחרים, העוררת אינה משתפת פעולה עם שירות המבחן.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 29.12.2019 ביקש העליון מהמשיבה להגיש פירוט של החלטות המעצר בעניין שני הנאשמים האחרים. פירוט כאמור, הוגש ביום 30.12.2019 וממנו עולה כדלקמן: הנאשם מרדכי (מוטי) לייבל, היה במעצר מלא במשך כ-10 חודשים ושוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים בחודש דצמבר 2017. מעת שחרורו למעצר בית, במשך שנה ו-4 חודשים צומצמו התנאים המגבילים שהוטלו עליו עד להסרתם כליל בחודש אפריל 2019, וזאת בהתאם להמלצת שירות המבחן; הנאשם צבי זר, שהיה במעצר מלא כ-8 חודשים, שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים בחודש נובמבר 2017. עם הזמן הוסרו חלק מהמגבלות שהוטלו עליו, וביום 15.7.2019, על פי הסכמה אליה הגיעו הצדדים, הוסרו כלל המגבלות, למעט שימוש באינטרנט ובאמצעים אלקטרונים, ככל שהשימוש נוגע לנושאים ולאתרים הקשורים לתיק המתנהל.
לאחר שבית המשפט העליון עיין בערר ושמע את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניו, הגיע לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בעיקרו.

המסגרת הדיונית של הערר היא עיון חוזר בתנאים שנקבעו לשחרור לחלופת מעצר. סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 קובע כי עיון חוזר ייעשה בהתקיים אחד מאלה: התגלו עובדות חדשות; השתנו הנסיבות; עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. בענייננו, בית המשפט התרשם כי יש להקל עם תנאי מעצר הבית בשל הצטברותם של מספר שיקולים, כמפורט להלן.

תחילה, שחרור של נאשם לחלופת מעצר בנוי על אמון (בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל, פ"ד מט(3) 164, 169 (1995)), ואמון נבנה בהדרגה. כך, על דרך הכלל, המסלול של הנאשם ליציאה ממעצר עד לשחרור לביתו נעשית בשלבים, אשר בכל אחת מאבני הדרך נבחנת התנהלותו של הנאשם. ודוק, ככל שהנאשם יעמוד באיסורים ובהגבלות שהוטלו עליו והחשש לפעילות עבריינית חוזרת על ידו יפחת, כך יש להקל עמו על מנת לאפשר התנהלות תקינה של אורח חייו במהלך ניהול ההליך הפלילי וטרם הכרעה בעניינו. במקרה שלפניי מצויה העוררת במעצר בית בתנאים מגבילים מזה כ-8 חודשים. במסגרת תקופה זו נבחנה התנהלותה של העוררת, והיא הוכיחה את עצמה בכך שלא היו הפרות מצדה. אומנם שני הנאשמים האחרים שהו במעצר בית בתנאים מגבילים במשך למעלה משנה, אך העוררת שהתה במעצר מלא למעלה משנתיים וחודשיים בעוד הנאשמים האחרים שהו במעצר מאחורי סורג ובריח בין 10-8 חודשים.

בנוסף, טוענת המשיבה בעניין המסוכנות הנשקפת מצדה של העוררת כנימוק להותרת התנאים המגבילים על כנם. ואולם, מבלי להקל ראש בחומרת האישומים המיוחסים לעוררת, העבירות בהן היא מואשמת התבצעו רובן ככולן באמצעות העלאת תכנים לרשת האינטרנט. דהיינו, האיום הנשקף מן העוררת איננו מפעילותה בעולם הפיזי, אלא מפעילותה האקטיבית בעולם הווירטואלי. לפיכך, מצאתי כי האיזון הראוי בין זכותו לחירות של נאשם שטרם הורשע בדין לבין הצורך בשמירה על ביטחון הציבור לעת הזו הוא הסרת המגבלות הפיזיות שהוטלו על העותרת בהחלטתי מיום 2.5.2019, וכן המגבלות על גלישה פסיבית ברשת האינטרנט, והותרת המגבלה לעניין פרסום תכנים באמצעות רשת האינטרנט. די בכך להערכתי כדי לאיין בשלב זה את חשש המשיבה בדבר פוטנציאל המסוכנות של העוררת.

בסיום הדברים ציין בית המשפט כי במסגרת ההחלטות הקודמות בעניין בקשותיה של העוררת, לרבות החלטת בית המשפט קמא עליה נסוב הערר, הופנתה האחרונה שוב ושוב לשירות המבחן על מנת שיערוך תסקיר בעניינה. העוררת סירבה לשתף פעולה עם שירות המבחן, ובכך היא נבדלת משני הנאשמים האחרים, שתסקירים בעניינם הוגשו, ובהתאם להמלצת שירות המבחן הוסרו מגבלות ביחס אליהם. ואולם, במקרה של העוררת נקל להתרשם כי קיים חוסר אמון הדדי חריג בין העוררת לבין שירות המבחן באופן שספק אם יהיה בהפניית העוררת כאמור כדי לסייע. זאת, גם בשים לב לכך שתסקיר שירות המבחן הוא אך כלי עזר בידי בית המשפט, ואין בית המשפט מחויב להסתייע בהמלצת שירות המבחן (בש"פ 3023/19 מדינת ישראל נ' לב, פסקה 8 (8.5.2019)). מכל מקום, לא התרשמתי כי היעדרו של תסקיר, בפרט בנסיבות המיוחדות של העוררת, יכול להצדיק הותרתה במעצר בית לתקופה נוספת.

סוף דבר: דין הערר להתקבל בעיקרו. תנאי שחרור העוררת לחלופת מעצר שנקבעו בפסקה 19 בהחלטה מיום 2.5.2019 יבוטלו, ותחתם יבואו תנאי השחרור המפורטים להלן:
א.  העוררת לא תפרסם מידע מסוג כלשהו באמצעות רשת האינטרנט.
ב.  מבלי לגרוע מכלליות האמור בס"ק א', העוררת תמנע ממשלוח הודעות באמצעות רשת האינטרנט ומפרסום כל סוג של מידע, ובכלל זה הודעות, תמונות וסרטים, ברשת האינטרנט.
ג.  מובהר כי האמור לעיל מתייחס הן לפרסום מידע במישרין על ידי העוררת, והן לפרסום מידע באמצעות אחר.
ד.  צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגד העוררת יוותר על כנו.
ה.   הביטחונות ששימשו להבטחת תנאי השחרור עד כה ישמשו מעתה ואילך להבטחת עמידתה של העוררת בתנאי השחרור הנ"ל.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.


יום שלישי, 21 במאי 2019

הפייק ניוז של מירב קריסטל, מדונה ולשון הרע

הפייק ניוז של מירב קריסטל, מדונה ולשון הרע

שאלו אותי על ההרשעה של מירב קריסטל בדין לאחר שפרסמה כתבה מוטה ולא הוגנת במדור הצרכנות של ynet ועל ההשפעה של הרשעה זו על אותה כתבת צרכנות שלפי אותה החלטה של בית הדין בתיק 179/2010, מצאה שהטעתה באותה כתבה. (לקריאת פסק הדין מירב קריסטל)

למרות שלכל המדינה מוצגים נתונים כוזבים וזאת למרות שלציבור יש זכות לדעת את האמת, הרי יש מי שיגיד שזה לא מעניין שכתבת צרכנות בynet  ממציאה סיפורים ומטה כתבות אבל לאחר שבית הדין הרשיע ובית הדין של הערעור הותיר את ההרשעה על כנה - פתאום מצאתי שאותה מירב קריסטל עשתה את אותו דבר גם לי, כאשר פורסמה עוד כתבה של מירב קריסטל ב Ynet, הפעם נגדי, שבה היא מכפישה אותי במילים בוטות שכאילו צוטטו מפרוטוקולי ועדת הכלכלה של הכנסת (פרוטוקולים 158-159).

אולי זה קשור לחוסר היכולת של הכתבת לקבל בעצמה ביקורת, כי כאשר פרסמתי בבלוג שלי את פסק הדין אותו כל אזרח ישראלי רשאי וצריך לקרוא קיבלתי פתאום עוד איזכורים מוזרים מחברותיה של הכתבת- על כך שזה לא בסדר שעורך דין מפרסם פסקי דין?! (לקריאת הפוסט מירב קריסטל)

זה די הזוי כי בהתחלה כשהפנתי את היועץ המשפטי שם לכך שהציטוטים של מירב קריסטל מפוברקים ובכלל לא מופיעים בפרוטוקול הוא עוד ניסה לטעון שעל מה שאמור בפרוטוקול יש חיסיון- רק שמה שמפוברק ולא מופיע בפרוטוקול, לא יכול לדעתי לחסות תחת חיסיון שכזה.


גם כשהפניתי לכך שאותו עו"ד דוד ימין נציג הרשות להגנת הצרכן שצוטט שם על ידי מירב קריסטל הוא נפגע פוטנציאלי מהפרסום ואולי אפילו נתבע פוטנציאלי בגלל שהכניסו לו לפה בפרסום מילים שהוא בכלל לא אמר, עדיין לא הביאו שום סימנים משמעותיים שיש כוונה לרסן את אותה מירב קריסטל בפרסומי המדינה של העיתון.  

אני כמובן עומד מאחורי המילים שאני כותב, ואני מניח שמירב קריסטל לא תובעת אותי פשוט כי היא יודעת את האמת- ומי שרוצה לבדוק אותי מוזמן להשוות בין פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 30.12.2013 לבין הכתבה (לפני התיקונים), מאותו היום בדיוק כפי שפורסמה ב ynet  על ידי אותה מירב קריסטל.

אז מירב קריסטל הפיצה נגדי כזבים ב ynet ואלו כבר הספיקו להתפזר בכל האינטרנט, אבל העובדה שכאשר מירב קריסטל כותבת משהו ב ynet זה נשאר שם להרבה זמן, ואפילו מתפזר בגוגל כמו ברוח- בדרך כלל לתוצאות הראשונות של כל חיפוש.

לפעמים הסיפורים מפעם נראים לנו מתאימים להיום ולפעמים הסיפורים מפעם אפילו נראים מתאימים יותר להיום מאשר לזמן בו הם נכתבו. יש למשל סיפור מספר שכתבה מדונה בחסות המרכז לקבלה, על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.
היום, זה לא משנה מה המניע, לכל אחד יש את הכוח לפרסם פוסטים שליליים עלייך, שייסרקו ב- Google  ועלולים להופיע בתוצאות החיפוש תחת השם שלך או שם המותג שלך.

מסתבר שלהסיר תוצאות שליליות מגוגל זה דבר אפשרי, למרות שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, קבע בית המשפט בישראל, כי "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, לא מעט מאיתנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.
לא מזמן הבנתי שחייב להיות פתרון אחר, זה היה כשי’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.
מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.
עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל (ynet), כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.
אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.
בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.
אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.
יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.
את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.
אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.
אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.
האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.
אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, עם מירב קריסטל ו- ynet או עם כל איזכור לא רצוי אחר באינטרנט- אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס -  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום ראשון, 24 במרץ 2019

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב - ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז