יום שבת, 16 ביולי 2016

נועם קוריס: עו"ד נועם קוריס לא ביצע עבירה - התלונה אינה מגלה ע...

נועם קוריס: עו"ד נועם קוריס לא ביצע עבירה - התלונה אינה מגלה ע...: עו"ד נועם קוריס לא ביצע עבירה - התלונה אינה מגלה עילה- כך נקבע לאחר חקירה ובדיקה... משרד עורכי דין נועם קו...



יום שישי, 15 ביולי 2016

עו"ד נועם קוריס- הפלת"ד- פיצויים במקרי מוות

עו"ד נועם קוריס- הפלת"ד- פיצויים במקרי מוות


היום נדבר על פיצויים במקרי מוות. אם יש נושא מסובך בקורס זה הנושא ונדבר עליו לפחות היום ובשיעור הבא.
לפני כ-13 שנים הייתה רעידת אדמה בנושא בהלכת אטינגר, אשר עסקה בשנים האבודות. כדי להבין את החידוש יש להבין את החישוב במקרי מוות ואז נבין את הייחודיות של השנים האבודות. כמו כל רעידות אדמה יש גם רעידות משנה, שלדעת המרצה חשובות יותר ורחבות יותר מהלכת אטינגר המקורית.
תביעות במקרי מוות יכולות לבוא משני מקורות:
פקנ"ז – סעיף 19:
השפעת מוות על עילת תביעה
19.   (א)  נפטר אדם – כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.
         (ב)  היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה.
           (ג)   נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו, לענין פקודה זו, את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר.
           (ד)  הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן.

לנו רלוונטי בעיקר עילת התביעה לטובת העזבון. עזבון איננו אישיות משפטית. כשעזבון תובע זה נעשה באמצעות היורשים. גם בתביעה הוא התובע ובכתב התביעה חלק מנזקיו כיורש וחלק כתלוי.
תביעות העזבון נעשות אם כן באמצעות היורשים. מה נכלל בתביעה – תכך נרחיב. נזכור כי בעקבון מקרה מוות יכולה להיות תביעת עזבון.
נעבור לסעיפים הנוגעים לתלויים –
זכותם של תלויים לפיצויים
78.   גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.
הזכאי להגיש תובענה
79.   תובענה לפיצויים לפי סעיף 78 תוגש על ידי מבצע הצוואה, או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן זוגו, הורו וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור – כל מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם או בשם מקצתם.
הפיצויים וחישובם
80.   בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.
סכומים שלא יחושבו
81.   בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון –
(1)  סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח;
(2)  סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת.

הייתה תאונה שגרמה למותו של אדם – התנאי שאם לא נהרג היה זכאי לתבוע – זה המקרה הרגיל. אם אדם שנהרג בת"ד היה יכול לתבוע – התשובה כן – במקרה כזה התלויים זכאים לפיצויים. התנאי הוא שגרמה עוולה למותו של אדם. מה אם אדם לקה בסרטן ויש לו ראיות ברורות שהסרטן לא התגלה בשל רשלנות רפואית, וימיו ספורים, האם משפחתו יכולה להגיש תביעת תלויים? אם יגיש תביעה בחיים יגידו לו לתבוע מה שמגיע לו לכמה שנים. האם המשפחה יכולה להגיש? לפי הסעיף לא, כי העוולה טרם גרמה למותה של אדם. למרות שברור שהולך למות.
יש רשימה סגורה של תלויים – בן זוג, הורים (לרבות הורי הורים מכוח הפקודה) וילדים (לרבות מאומצים, קטינים). לגבי הגדרת בן זוג – השאלה לגבי ידועה בציבור התעוררה דיי מהר. בחוק הירושה יש תנאי שידועה בציבור לא יורשת אם יש אשה רשמית (יש שם גם הגדרות מי נחשבת כידועה בציבור). בעניינו נקבע שידועה בציבור כבת זוג לכל דבר לעניין תלויים. מה אם מדובר בבן זוג מאותו מין?
ברוב המקרים כל היורשים מגישים את התביעה. תביעה תלויים היא כספית. לא עבור כאב וסבל עקב מות הנפגע. יש מאזן כספי קר של מה היה קודם ומה יש עכשיו.הפיצוי הוא עבור הפסד הממון. בית המשפט מחליק איך לחלק את הכסף. הוא לא פוסק סכום כללי והתלויים יתחלקו בניהם.
הפקודה קובעת שסכומים בעקבות האבל לא יחושבו (81(2)) – כמו סעודות הבראה או הוצאות קבורה חריגות (סעיף 80 מציין הוצאות קבורה).
זה המקור לתביעת תלויים.
אחת השאלות שנשאל בהמשך מה היחס בין תביעת העזבון לתביעת התלויים.
אז מה יש בתביעת העזבון? הביטוי השגור שהיא באה בנעלי המנוח, אלו היה בחיים. ראשית – נזקי עבר - אם לא נהרג במקום. אם החזיק עוד חצי שנה יש חצי שנה של הכנסה למשל. סעיף נוסף בתביעות עזבון – נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל – בעיקר אם המנוח לא נהרג במקום, קיצור תוחלת חיים, פגיעה באוטונומיה?). סעיף נוסף - תביעת השנים האבודות – פיצוי בגין אותן שנים שהמנוח כבר לא יכול לעבוד, כמו רווק בן 20 שנהרג בתאונה, עד גיל 67 אלו שנים אבודות.
אחת השאלות המעניינות בנושא עד רעידות המשנה בעקבות אטינגר – מה היחס בין תביעת העזבון לתביעת התלויים. האם הן חלופיות? חופפות? חלקי? פס"ד אורנית סרור עשה מהפכה בעניין. עד פס"ד זה התובעים היו אותם תובעים והיה פרק תביעת תלויים ופרק חילופי תביעת עזבון והפיצוי המבוקש היה הגבוה בניהם. היום לא קיים. אפשר כיום לקבל גם וגם. פעם זה היה חלופי.
נדבר על קופה משותפת וידות. קופה משותפת – לצורך החישוב יש חשיבות לכך ששני בני הזוג עבדו והכניסו את כספם לקופה משותפת. גיל התלות – עניין חשוב שהסתבך. הורים – כולל הורי הורים. אם אדם נהרג מתי ההורים שלו יכולים לטעון שהיו תלויים? הם צריכים להוכיח זאת, למשל שהיה תומך בהם כל חודש וכד'. העוגה של המנוח או שמתחלק לאלמנתו וילדיו, או שגם להוריו. העוגה אותה עוגה, פשוט מתחלקת ליותר – כמו שקרה בחיים – אז גם חלק מהכנסת המנוח הייתה הולכת להוריו. לא חייב שמדובר בהורים – ייתכן למשל שחלק מההכנסה הלכה לילד של המנוח מנישואים ראשונים כמזונות ועוד.
גיל התלות המקובל בפסיקה הוא גיל הבגרות – גיל 18.
פס"ד ע"א 5/87 יחזקאל אליהו – ברק דיבר איך עד גיל 18 בבורים תומכים ואח"כ הצבא כך שהתמיכה פוחתת כדי שני שליש, כלומר התמיכה הופכת לשליש ממה שהייתה קודם. בנזיקין הפסיקה נעזרת הרבה פעמים בחזקות. ראינו שיש חזקה של השכר הממוצע במשק, אפילו כשמדובר בילדה בדואית בנגב, או בילד מצפון תל אביב. החלוקה לידות שנראה תכף היא פסיקה לפי חזקות. לכך החשיבות היא שהחזקות תהיינה מבוססות, כי אח"כ הולכים על פיהן באופן כמעט עיוור.
נגיד מוכיחים שבאותה משפחה כל הילדים נתמכו עד גיל 22. לרוב התובעים קל יותר להקיש את העובדות לפי חזקות ולפי זה לעשות את החשבון כי להביא ראיות ולהוכיח זה לא פשוט. היה מקרה שהוכח שמנוח היה נותן נדוניא של כך וכך לכל אחת מבנותיו. ההנחה שהמנוח היה תומך עד גיל הפנסיה, ומעבר היה תומך עם הפנסיה וקצבת זקנה.
אובדן שירותי בן הזוג – סעיף נוסף שמפצים בגינו.
ניכוי טובות הנאה. נראה בהמשך.
חישוב אנכי ולא אופקי – כשמחשבים מחשבים לכל אחד בנפרד. לא עושים חשבון כולל – המנוח הרוויח כך וכך והם הפסידו כך וכך. לכל אחד הניכויים שלו. הכוונה חישוב פרטני לכל אחד.
חשוב לדעת מה הייתה הכנסת המנוח ובת הזוג ערב הפטירה, לא לאחר מכן. יש מצב שבו אדם נהרג והאלמנה לא עבדה קודם – זה המצב שקובע. גם אם יצאה לעבוד. אם בת זוג עקב תאונה הפחיתה משרה ומפסידה הכנסה (טיפול בילדים וכד') יש לזה משמעות.
רמת חיים – משפיע על החישוב. הענקות לילדים – כמו נדוניא.
תנאים סוציאליים
עזרת בן הזוג (עד שהמנוח נפטר).
טובות הנאה – כמו ב"ל. תאונת עבודה שהוכרה הקצבה היא קצבת תלויים. אם לא תאונת עבודה כמו רשלנות רפואית או נסיעה לא במסגרת עבודה – קצבת שארים. קצבת שארים נקובה בחוק כו"א מקבל אותו דבר. קצבת תלויים היא פונקציה של גובה השכר כמה המנוח הרוויח. אלמנה וילדים יכולים לקבל נטו גבוה יותר מב"ל יותר מהנטו של המנוח. קצבת תלויים הולכת לפי אחוזים מהשכר של המנוח. המשמעות היא שבקצבת תלויים הניכוי שיהיה יכול להיות גבוה מיותר.
לגבי פנסיה – האם צריך למכות – נעסוק בשיעור על ניכויים.
ע"א 4641/06 מנורה נ' כרכבי –
בעקרון זו הנוסחה –
פסה"ד מסביר את הנוסחה –
במשוואה זו: האות Z מבטאת את הקופה המשותפת, האות n מבטאת את מספר הידות ללא "יד החיסכון" (תלויים, מנוח, משק בית), והביטוי n+1 מבטא את מספר הידות בצירוף "יד החיסכון". הביטוי     מבטא את יד הקיום המתקבלת מחלוקת הקופה המשותפת במספר הידות ללא "יד החיסכון" (קרי: את הסכום המופחת מההכנסה של המנוח לפי החישוב "המסורתי"). הביטוי        מבטא שני מרכיבים: יד קיום המתקבלת מחלוקת הקופה המשותפת במספר הידות כולל "יד החיסכון", וידת-משנה המתקבלת מחלוקת "יד החיסכון" במספר הידות ללא "יד החיסכון". הסכום של שני המרכיבים האלה מופחת מהכנסת המנוח, לפי "השיטה המלאה", לצורך קביעת הפיצוי לתלויים. .

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק.


יום ראשון, 10 ביולי 2016

בג"צ 3483/05 די בי אס שירותי לווין נגד שרת התקשורת ואח'- - עו"ד נועם קוריס...

        בג"צ 3483/05 די בי אס שירותי לווין נגד שרת התקשורת ואח'- 


      עתירות הנוגעות להחלטת שר התקשורת להגביל הזרמת כספים מבזק לדי.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ (להלן: העותרות). בזק תכננה לממש אופציות המוחזקות על ידה ולהזרים כספים תמורת אופציות נוספות. תכנית זו העלתה חשש משמעותי לפגיעה בתחרות בתחום הבזק בכלל, והתחרות בתחום הטלפוניה הנייחת בפרט. שר התקשורת עשה שימוש בסמכותו לפי ס' 11(ב) לחוק התקשורת וס' 79.2 לרישיון בזק והגביל את הזרמת הכספים לדי.בי.אס, אלא שבזק לא קיימה את החלטת השר והגישה במקביל את העתירות דנן.  

בג"ץ, (מפי השופט גרוניס ובהסכמת השופטות ארבל וחיות), דחה את העתירות על הסף ופסק כי:

העותרות עשו דין לעצמן והפרו את החלטת שר התקשורת ובמקביל פנו לבימ"ש וביקשו סעד. בימ"ש לא יפתח דלתותיו למי שעושה דין לעצמו, מזלזל בחוק ומבקש להעמיד את הרשות אל מול עובדות מוגמרות. האיסור על עשיית דין עצמי הינו חלק מכלל רחב יותר הדורש מבע"ד הפונה לבקש סעד מבימ"ש כי יפעל בניקיון כפיים. כלל זה הינו עילת סף לעניין פנייה לבג"ץ או לבימ"ש לעניינים מנהליים. לכן בע"ד הפועל בחוסר ניקיון כפיים יכול שימצא כי עתירתו תידחה על הסף. הכלל האוסר עשיית דין עצמי הינו נגזרת של חובת הציות לחוק, שהחריגים לה צרים ומעטים ומתאפיינים בקיומו של פגם חמור בהוראה שניתנה, ובהיותו של הפגם גלוי על פני הדברים.

טענתן העיקרית של העותרות היא כי החלטת שר התקשורת ניתנה בהעדר סמכות. אין לומר כי טענת העותרות חסרת יסוד, אך גם פרשנות משרד התקשורת רחוקה מלהיות מופרכת. לשון ס' 11(ב) לחוק אינה חד משמעית והכרעה בעניין היקף הסמכות מחייבת התחקות אחר תכלית החוק. בעניין זה יש לקבל את עמדת המשיבה. חוק התקשורת עבר תיקון שדומה כי תכליתו העיקרית הייתה לפתוח את שוק התקשורת לתחרות ובכלל זה בתחום הטלפוניה. על רקע זה מתגמדת חשיבות האמצעי בו משתמש בעל רשון כדי לפגוע בתחרות. כלומר, יש יסוד לטענה כי סמכות שר התקשורת אינה נשללת אך משום שהפגיעה בתחרות נעשתה באמצעות הזרמת כספים לחברה שבבעלות בזק, להבדיל מפעולה ישירה של בזק בשוק הטלפוניה.

העותרות לא הראו כי קיים בהחלטת שרי התקשורת פגם חמור הגלוי על פני הדברים. אף לוּ היו מוכיחות העותרות בדיעבד כי בהחלטת שרי התקשרות נפל פגם של חוסר סמכות, לא היה די בעניין זה כדי להצדיק את הפרת ההחלטה מלכתחילה. כבר נפסק כי פגם של חוסר סמכות הופך מעשים מנהליים למעשים בטלים. עם זאת, יש התומכים בדוקטרינת התוצאה היחסית לפיה יש להפריד בין הפגם לבין נפקותו כך שאין הכרח שפגם שנפל בהחלטה מנהלית יביא לבטלות ההחלטה מעיקרה. גם אם נניח כי ההחלטה ניתנה בהעדר סמכות, לא היו העותרות רשאיות להניח כי ההחלטה בטלה מעיקרה ולא היו רשאיות להסתמך על פגם נטען זה, כשהוא לעצמו, כדי להצדיק אי ציות להחלטה.


העותרות הפרו את חובת הציות ועתירתן נגועה בפגם של העדר נקון כפיים. קיימות נסיבות בהן על-אף אי ניקיון כפיו של העותר תישמע עתירתו לגופה, אך נסיבות כאלו אינן מתקיימות בענייננו. ניתן להניח, לצורך הדיון, את קיומו של חריג נוסף לכלל שנקבע בנוגע לכלל השיהוי. כאשר בימ"ש יבחן את העתירה לגופה לאור אינטרס הציבור בכך. חריג זה אינו מתקיים בענייננו, הואיל ומדובר בצו שהופנה באופן אישי לעותרות, ומשהפרו אותו ממילא לא ניתן לטעון כי תוצאתו פגעה באינטרס הציבור. במקרים אחרים יכול ויינתן צו שישפיע על פעולות של רבים ויפגע בהם. אז ייתכן כי אף שהעותר הספציפי לא ציית לצו ולא נפגע ממנו, תידון עתירתו לאור הפגיעה החמורה בציבור כולו.

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona
עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

יום רביעי, 6 ביולי 2016

אמיר גנס ומחיר ההצלחה של חברת קלאבלי...

מחיר ההצלחה של “קלאבלי”: קריסת מערך השיווק תוך חודש



חברה לניהול מועדוני לקוחות, שהשיקה סטארט-אפ המאפשר לכל בעל חנות לבנות מועדון לקוחות, באמצעות כרטיסי חבר דיגיטליים ישירות לסמארטפון, מתקשה לעמוד בביקוש הרב ומצטרפים חדשים נאלצים להמתין להתקנה החינמית כמעט חודש
בשיתוף ברק רום // 7.5.16

השמעת כתבה

יוזמי הסטארט-אפ החדש של מועדון הלקוחות הדיגיטלי “קלאבלי” ידעו שיש להם ביד נוסחה מנצחת. הם רק לא שיערו שבתוך חודש מאז הושק הסטארט-אפ החדש, יקרוס מערך השיווק של החברה, היא תתקשה לעמוד בעומס הביקוש ובעלי העסקים החדשים שמבקשים להצטרף למיזם החדש, ייאלצו להמתין לפחות שבועיים עד להתקנת מערכת “קלאבלי” בחנות שלהם.
יכול להיות שהסיבה לעומס הרב שנוצר על המערכת היא העובדה שההתקנה שלה בחנויות היא חינמית וישראלים, כידוע, אוהבים לקבל שירותים בחינם. סיבה נוספת, כמובן, היא אופייה של המערכת עצמה, הלוקחת את רעיון מועדון הלקוחות כמה צעדים קדימה ומציבה סטנדרטים חדשים בכל הקשור לצבירת לקוחות חדשים, שימור לקוחות, מבצעים והטבות, כאשר כל אלה מביאים להגדלת נפח המכירות בשיטות שיווק שהן מצד אחד מאוד פשוטות ומצד שני מתוחכמות ומקוריות.
עד כה מקובל היה לחשוב שמועדוני לקוחות הם נחלתם הבלעדית של רשתות שיווק גדולות, או חנויות רשת עם סניפים רבים. מערכת “קלאבלי” מציעה לכל בעל חנות, קטנה, בינונית או גדולה, לפתוח לעצמו מועדון לקוחות דיגיטלי, שיגדיל את מספר הלקוחות שלו, ישמור על נאמנותם לעסק, יגרום להם לצרף חברים-לקוחות חדשים ובשורה התחתונה יגדיל את נפח המכירות, והכל תוך מאמץ מינימלי ובאמצעות יצירת כרטיס חבר דיגיטלי דרך הסמארטפונים של הלקוחות. כל כך פשוט וכל כך יעיל שזה די מפליא איך לא חשבו על זה קודם.
“קלאבלי” הינה חברה פרטית ויוזם הסטארט-אפ הוא איש העסקים אמיר גנס, המוכר כמשווק מספר אחת בישראל בדיוור ישיר, שפיתח מערכת פשוטה הפועלת באמצעות מסופון המוצב בחנות ומייצר אוטומטית כרטיסי חבר דיגיטליים ישירות לסמארטפונים של הלקוחות. מרגע זה הלקוח החבר במועדון הופך ל”סוכן” של המערכת, ויכול בעצמו, באמצעות “מערכת שותפים”, לצרף חברים נוספים למועדון. על כל חבר שצורף למערכת וביצע רכישה בחנות, יקבל המצרף הטבות ומתנות.
המערכת שולחת לחברי המועדון קופונים חכמים ומתקדמים, ובהם קופונים מבוססי מיקום, המזהים את חברי המועדון שנמצאים בקרבת החנות וגורמים לו להיכנס אליה. היא מחלקת נקודות זיכוי, מתנות וקופונים לחברים גם על בסיס הצטרפות או ימי הולדת.
היא מבצעת קידומי מכירות ויראליים, באמצעות פרסום גלגלי פרסים, כרטיסי גירוד, הגרלות ותחרויות. על מנת שאפשר יהיה להשתתף בהגרלת הגירוד, למשל,יש לשלוח כרטיס גירוד גם לעוד חברים וככה המערכת צוברת עוד ועוד מצטרפים חדשים, שגם הם בתורם יכולים לצרף את חבריהם וכך להגדיל את מועדון הלקוחות בעשרות רבות של חברים בתוך זמן קצר.
המערכת מונעת נטישת לקוחות וברגע שהיא מאתרת לקוח שלא ביקר בחנות תקופה ארוכה, היא שולחת רק לו קופון ייחודי שיגרום לו לשוב ולקנות בחנות. חברי המועדון יכולים לקבל ניוזלטר חודשי על מבצעים, מוצרים חדשים והטבות.
יתרון נוסף של המערכת, שהוא מקורי, מתוחכם ופשוט בעת ובעונה אחת הוא היכולת ליצור שיתופי פעולה עם חנויות נוספות ובכך בעצם להפוך את עצמך לחלק מרשת. בעל חנות נעליים, למשל, יכול להחליט על שיתוף פעולה עם בעל חנות בגדים ולהרחיב את מועדון הלקוחות שלו במאות רבות של לקוחות כאשר הנקודות, הקופונים וההטבות יהיו משותפים לשתי החנויות. כמובן שחנויות רבות יכולות לשתף פעולה ביניהן לפי בחירה ולהגדיל כך עוד יותר את מועדון החברים של כל אחת מהן.
המערכת מתחברת גם לפרסום ברשתות חברתיות, כמו פייסבוק, לפרסם שם ולזהות מצטרפים חדשים שנחשפו לפרסום ולהתחיל לשלוח להם הטבות.
בנוסף, המערכת יעילה מאוד גם לשימוש פנימי של החנות. היא יודעת לפקח על מכירות העובדים, לזהות כמה חברים צירף כל עובד, מה נפח המכירות שלו והאם הוא זכאי לבונוס.
מעל לכל המערכת דואגת לשמירה על נאמנות הלקוחות של העסק ומגדילה את שווי העסק באמצעות יצירת רשימת לקוחות בזמן אמת – בלחיצת כפתור.
יתרונה הגדול של המערכת, זה שהביא כנראה לקריסת מערך השיווק שלה כבר בתחילת הדרך, הוא היותה חינמית. היא מותקנת בחנות ללא תשלום, ובעל העסק משלם רק אם נעשה בה שימוש. בינתיים נדרשים בעלי החנויות המבקשים להצטרף להתאזר בסבלנות ולהמתין לפחות שבועיים עד להתקנה של המערכת בחנות.